מחרוזת הו שיכור - הפרויקט של רביבו

מילים לשיר מחרוזת הו שיכור



מילים: אביהו מדינה

לחן: אלי לוזון

עיבוד: רביב רם בן מנחם


הו שיכור:

היא פה לידי, שומרת על כבודי
להיגמל לעד עוזרת לי
הפיתוי גדול לשכוח את הכל
ולהחזיר את הבקבוק אל פי

אז עוברות אל מול עיניי העצובות
התמונות של נדודי ברחובות
הו שיכור הו שיכור בלי כל כיוון סתם מהלך
הו שיכור הו שיכור רק הבקבוק אליי חייך.

היא פה לידי, ידה בתוך ידי
למעוד שנינת מונעת בעדי
הגרון יבש כמעט איני כובש
את התשוקה לטעום מבקבוקי

ולחיצה מכף ידה החמימה
מזכירה אותה תקופה כה עגומה
הו שיכור הו שיכור
מתנדנד ברחוב ומהלך והבקבוק עליי מולך.

אנשים הביטו בי ברחמים
נודד הייתי בלילות ובימים
ילדי הרחוב רדפו אותי ואנוכי נמלטתי
אל הבקבוק שבחיקי

הו שיכור הו שיכור נודד בודד הייתי ידידי
הו שיכור הו שיכור נודד בודד הייתי ידידי

אז עוברת אל מול עיניי העצובות
התמונות של נדודי ברחובות
הו שיכור הו שיכור בלי כל כיוון סתם מהלך
הו שיכור הו שיכור בלי כל כיוון סתם מהלך והבקבוק עלי מולך


בסלוניקי:

בסלוניקי יושב לי על החוף
והסירות שטות על פני המים
כוסית של יין עושה לי את היום
מרגיש כמו בחלום עד לשמיים

אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי
האם חלמתי חלום ולא ידעתי
בוזוקי מתנגן מית אחר מיתר
ושימחה בי נותן אין טעם לחיי

בסלוניקי שוכח מהכל
אני מתחיל לחיות גם מה שטוב לי
מדליק לי סיגרייה לוגם לי עוד כוסית
על הנוף מתבונן עלייך רק מביט

אל מול חוף ים תיכון שוכב בסלוניקי
האם חלמתי חלום ולא ידעתי
בוזוקי מתנגן מית אחר מיתר
ושימחה בי נותן אין טעם לחיי


חלום בלבן:



באתי באתי עד אליך
היית עטוף בלבן
באתי באתי באתי עד אליך
מתוך סיפור שלא תם

בהרגשה במנוחה
ובתחושה שלי ושלך
גם הנרות דלקו
הכל היה מוכן
עד שהופעת עטוף בלבן

באתי באתי באתי עד אליך
היית עטוף בלבן
באתי באתי באתי עד אליך
מתוך סיפור שלא תם

בהרגשה במנוחה
ובתחושה שלי ושלך
גם הנרות דלקו
הכל היה מוכן
עד שהופעת עטוף בלבן
עד שהופעת עטוף בלבן

לילות שלמים עברו
בתוך סופה עורפת
והפחדים רבצו בשקט הנורא
תמונות וחזיונות
עולים בי אמש
עוברים כמו מנהרת זמן

בהרגשה במנוחה
ובתחושה שלי ושלך
גם הנרות דלקו
הכל היה מוכן
עד שהופעת עטוף בלבן
עד שהופעת עטוף בלבן


ילד גדול:

ילד גדול, לא מבין את העולם,
רוצה ולא יודע, איך להיות חכם.
חולם הוא למעלה, לרחף כמו ציפור,
הוא מדמה כנפיים, ואז נופל אחור.
מוסיף משתשע באשליותיו,
ופעם אחר פעם, נופל הוא על פניו.
כשיכור פוסע, ושוב כושלות רגליו,
וחוזר חלילה, כאילו לא כאב.

לא, לא לך, זו הדרך שטוב בה ללכת,
רק במתנת אלוקים, דרכך מבורכת.
שומע, לא מקשיב.
ושב לעצמו להכאיב.

ילד גדול, בחיוך שובה לבב,
את קלות הדעת, מושך הוא אחריו.
יוצא אל הלילה, וחי בו את היום,
וכל ידיד מוכיח, בעת ההיא ידום.
בכל מתעתע, בשיגיונותיו,
ואחריו גורר הוא, שובל כישלונותיו.
ביד אחת בונה הוא, ובשניה הורס,
בדרך לא דרך, עדיין מחפש.

לא, לא לך, זו הדרך שטוב בה ללכת,
רק במתנת אלוקים, דרכך מבורכת.
שומע, לא מקשיב.
ושב לעצמו להכאיב.

נחש העיר:

אל תלכי אל גן העדן האסור
שם קורץ לך התפוח הקסום
את יודעת עץ הדעת לא מותר
הנחש בעור אדם וכך נותר.

את טועמת פרי הגן האסורים
את לוגמת מי מעיין עכורים
מתפתה את מהזוהר הלבן
הנחש בעור אדם לכל מוכן.

מסכה של תום עוטה הוא על פניו
יקשט אצבעותייך זהב
המחיר ילדה גבוה ויקר
הנחש בעור אדם וכך נותר.

מדוע זה הלכת ילדה לשם
גורלך למעלה כבר נחתם
העיר כל כך גדולה
ואת שם אבודה
חזרי בטרם לך יאוחר
את יודעת עץ הדעת לא מותר
הנחש בעור אדם כך נותר.

דווח על שיר זה


אולי יעניין אותך גם







תגיות