אודות אהובה עוזרי

אהובה עוזרי (נולדה ב-30 במרץ 1948 בתל אביב) היא זמרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת מוזיקלית ומורה לפיתוח קול ישראלית. כלת "פרס אקו"ם".
נולדה בשכונת כרם התימנים שבתל אביב למשפחה ממוצא תימני. אביה עלה ארצה מתימן ואמה עלתה מאתיופיה. עוזרי היא בת זקונים לשמונה אחים ויש לה עוד שני אחים מאשתו הראשונה של אביה. ב-1952, כשהייתה בת ארבע, נפטר אביה. כבר כילדה קטנה הייתה עוזרי פועלת כמקוננת בטקסי אזכרה לנפטרי השכונה וכמארגנת שמחות באירועים של אנשי השכונה. בשנת 1968 פגשה במוזיקאי ההודי ראווי שנקר, שלימד אותה לנגן על בולבול טרנג, כלי פריטה הודי שעוזרי הייתה ונשארה, עד כה, האישה היחידה בארץ היודעת לנגן בו.
בשנת 1975 יצא לאור אלבומה הראשון "היכן החייל", שכלל שירים העוסקים באהבה, קינה ושירים בעל גוון מסורתי, אך זכה לעיקר תשומת הלב בזכות שיר הנושא שלו שנכתב בהשראת שכנתה בכרם התימנים, שקוננה על בנה החייל שנעדר במלחמת יום כיפור.‏
האלבום הצליח מאוד מבחינה מסחרית (על פי דיווחים בלתי רשמיים נמכרו 300 אלף עותקים).‏[2] עוזרי זכתה לשם בקרב אוהדי הזמר המזרחי והפכה להיות סמל לשירי דכאון ושכול. בשנת 1977 שודר בטלוויזיה הישראלית סרט תיעודי בבימויו של אורי ברבש, "אהובה עוזרי", אשר סקר את תחילת הקריירה שלה והיה הסרט הראשון שעסק בתופעת הזמר המזרחי.‏

קרדיט ויקיפדיה ישראל.





תגיות